"שלומי היקר, היום, ה 16 ביולי,שנה לאחר האסון הנורא,סידרנו בביה"ס "רודמן"פינת זיכרון ליד לוח ההנצחה, בו רשום שמך ושם שני חבריך, בוגרינו היקרים.הדלקנו נרות זיכרון ושמנו זר פרחים טריים לזכרך ולזכרם של דויד וניסים. קשה לעכל…

אין מילים לומר כי בגע ששוקי הלך לו לא אוכל להחזיר את החבר שהיה לי פעם גם אם היה ריחוק בנינו
שלא תדעו עוד צער,

"אלינור היקרה,
יום חמישי ריגשת אותנו מאוד, מי יתן ואלוהים ימשיך לתת לך את הכח לגדל את הבנות המקסימות ותמיד החיוך יהיה על פניך.
מזל אחד בכל זאת יש לך, והוא ההורים היקרים הנאמנים שתומכים ואיתך לאורך כל הדרך.
אלינור שלא תדעו עוד צער בחייכם אושר בריאות ונחת עם הבנות המקסימות.
שמעון

"הכל התחיל ביום רגיל
ואז פתאום נפל הטיל
שמונה אנשים שהלכו לעבודתם
קיפחו את חייהם ככה סתם
ואז לקראת ערב, פתאום,
הבנתי,ורציתי שזה רק יהיה חלום
חלום רע,אך המציאות היא כה מרה!
למחרת ליוויתי אותך בדרכך האחרונה
ונפרדתי ממך,אני ועוד רבים וטובים,
משפחתך,חבריך וכל אלה שאהבו אותך!

עבר שבוע, השבעה הסתיימה
עוד שבוע ועוד שבוע, עד שהגיע יום החודש
ושוב התכנסנו כולנו בבית העלמין הנמצא בצל החורש
כדי לערוך לך אזכרה במלאת שלושים יום למותך
כבר אז כולנו הרגשנו
כי הזמן עובר מהר יותר משחשבנו

החודשים עברו חלפו
ומשפחתך עמלו טרחו
שאותך לא ישכחו
אתר באינטרנט הונצח לתפארת
כדי שכל איש אישה וילד
יוכלו להכיר את סיפור חייך
ולראות איזה אדם גדול היית
נרות זיכרון הודלקו לכבודך בלי סוף
ודברים מרגשים לזכרך נכתבו,חברי הטוב!
שירים הולחנו לכבודך,שירים מרגשים המתארים אותך!

ביום הזיכרון שהיה
התכנסנו שוב ליד המצבה
ערכנו לך טקס של כבוד
כשעצב וכאב ממלאים את כל הלבבות
כולנו התגעגענו והרגשנו כי הזמן שעובר
זהו דבר שמאוד מתסכל
משאיר אותנו כל כך חסרי אונים
לנוכח העובדה כי הימים מתרחקים ומתרחקים…

והנה ביום חמישי האחרון
בתחושת עצב ואבדון
התכנסנו שוב בכפר חוגלה
לא מאמינים לא מעכלים, אך נמצאים מול העובדה
כי עברה חלפה לה שנה
שנת אבל,שנה של עצב שנה שלמה בלעדיך
וכי הגיע יום האזכרה במלאת שנה למותך!
אזכרה נערכה ליד קברך
טקס מרגש מאד נערך לכבודך
בו שרו שירים לזכרך
וראינו תמונות שלך מעברך
בו אמרנו:"לעולם לא נשכח ותמיד נזכור אותך"

שלומי שנה חלפה
מאז האסון הנורא
איני רוצה להאמין,איני רוצה להשלים
שאתה לא בין החיים ושהזמן עבר ללא מעצורים
אני מקווה שאתה חי למעלה
ורואה מה שקורה כאן למטה
עם אמך,אשתך,בנותיך
ועם שאר בני משפחתך
אני רק רוצה לומר לך דבר אחד:אותך אוהב ואזכור לעד
בליבי תהיה לעולמים,
אותך אוהב לנצח נצחים!

שלומי חברי היקר והאהוב!
אני כותב לך מילים אלו בכאב עצום על אבדנך,אין יום שעובר מאז שנהרגת מבלי שאחשוב עליך או על משפחתך היקרה,אין יום שעובר מבלי שיכאב לי כל כך!
בשנה שחלפה הכרתי טוב יותר את משפחתך וראיתי אילו אנשים מקסימים ונפלאים הם אשר עושים כל שביכולתם כדי להנציח את זכרך בצורה המכובדת ביותר,כמו-כן הכרתי חלק מחבריך ומכריך וראיתי כי כולם אנשים טובים ומקסימים אחד אחד שאהבו ואוהבים אותך מאד.
למרות שדי היה בהכרותי איתך ובחברות ששררה בינינו כדי לראות ולדעת איזה אדם מקסים ונפלא היית,בשנה שחלפה מאז מותך שמעתי סיפורים רבים שסיפרו עליך,סיפורים שמראים איזה אדם צנוע היית,חבר ואח בשעת צרה,בעל ואב נהדר,בן שנותן במסירות נפש את כל כולו למען אימו ואביו ועוד,סיפורים שרק חיזקו והעצימו את מה שחשבתי וידעתי עליך.
שוקי,כל כך כואב שהזמן עובר ועובר ולא נעצר והחיים ממשיכים בלעדיך,כמה הייתי רוצה לחבק אותך,ללחוץ לך יד,לשבת ולצחוק ולדבר איתך כמו שנהגנו לעשות בעבר.
כמה כואב לי וכמה חבל לי שהקשר בינינו נותק!
עוד מעט חל יום הולדתי,השמחה בו,אם בכלל,תהיה מהולה בעצב רב,מכיוון שהתאריך הלועזי של יום הולדתי חל בתאריך ה-16/7,היום בו נהרגת!
חבר יקר שלי,אני מאד אוהב אותך ומתגעגע אליך ומנסה לזכור אותך בלי סוף:את קולך,את עיניך השובבות עם הניצוץ שהיו לך,את צחוקך,ובכלל כל רגע ורגע שהיה לנו יחד.
תמיד אוהב אותך ולעולם לא אשכח אותך,אני אוהב אותך אח יקר!
תהי נשמתך צרורה בצרור החיים אמן!
השם ישמור את אימך אשתך ובנותיך היקרות ויתן להן כח ונחמה אמן!

אני גם כן אב טרי לתינוק בן ארבעה חודשים.
התרגשתי מאוד מסיפורו של שלומי והתרשמתי שהוא היה בחור מיוחד מאין כמוהו
אני רוצה לחזק את כל משפחתו מאחל להם כל טוב ושיידעו רק אושר ואושר,

"כששמעתי על האסון נחרדתי. הכאב היה עמוק עוד יותר כששמעתי שבין הנופלים היה שלומי, האח הגדול והחייכן של אדווה ושהאסון קרה זמן קצר כ"כ לאחר פטירתו של אביו.
משפחת מנסורה היקרה,
אין לי מילים לנחמכם, גם לא שנה אחרי. אך בכל זאת, היום, החיים מוכיחים לנו שהם חזקים יןתר מכולנו ומנחמים אןותנו בדמותו של האחיין הקטן של שלומי שאוטוטו מגיח לאוויר העולם.
תהיו חזקים ויהיה זכרו ברוך

"האסון ברכבת הפגישו בנינו, כאב עצום שרק מתעצם. תהיו חזקים.
וגדלו את הבנות עם אותם ערכים ששוקי ז"ל
גדל עליהם.אני מניחה
יהי זכרם ברוך.
נאוה היי גאה וחזקה.

"
כמעט שנה בלעדיך ואני כתבתי שיר על שיברון ליבנו.

פרידה משוקי.

שוק,שוק,שוקי,רוחש הקטר לפסים מתחתיו.
שוק,שוק,שוקי,אני הכרתי את מגע ידיו.
את צחוקו את נפשו ומבט עיניו.

אותי הוא בדק, בחן ופשפש בקרביי.
אותי ליטף, לחש וידע חולשותיי.
ואותו ראיתי בפעם האחרונה בפנסי עיני.

הנה טסה הרכבת בין סלעים ובין הרים.
ויד זדונית קיפחה חיי הטוב שבגברים.
גם הרכבת כבר יודעת שכול ומרורים.

את שיברנו ואת הבכי רק הרוח שומעת.
את אבלינו ואת מתינו רק האדמה יודעת.
ואנו החיים אחריך, לאט לאט נשמתנו גוועת.

שוק, שוק, שוקי, אותך לא נוכל לראות.
שוק, שוק שוקי, באות וחולפות הרכבות.
שוק, שוק, שוקי,נוח בשלום ולהתראות.