הספד – יונתן

געגועים

שלומי או שוקי כמו שכולנו קראנו לך, איזה מילים יתארו אותך הכי טוב כדי שנזכור?

היית בשבילנו כמו פזמון של שיר, כזה שרק מספיק לשמוע לרגע כדי שיעלה חיוך על פנינו

וזה מה שאפיין אותך יותר מכול, אותו חיוך ענק שלא מש מפניך והצחוק הרועם שלך ואותה שמחת חיים שאפפה אותך והעניקה לשוהים במחיצתך רגעים של נחת.

דאגות רבות היו לך בראש אבל אף אחת מהן לא היית בשבילך, תמיד בשביל אחרים.

רצת, עבדת, נסעת והזעת בלא תמורה ובלא שכר ולו רק לספק את הסובבים אותך ולדעת שטוב להם.

כן, כזה היית, גם כשכבר העולם הלך עקום עדיין רצית להיות ישר, לאהוב את החיים ולחיות כל רגע ולא לפספס דבר.

היית סמל לנתינה ואהבת חינם, דבר אשר נדיר מאוד כיום וגם זה נלקח עימך.

שלומי, עכשיו כשהלכת השארת את כולנו יתומים והשארת בנו חור עצום של כאב וגעגועים.

אני מקווה שאתה תסתכל עלינו מלמעלה ותחייך אלינו חיוך גדול כי אתה חסר לנו מאוד ואנחנו מתגעגעים.

שלומי מנסורה יהי זכרו ברוך