הספד – רבקה
מלאכים שבשמים
תמיד האמנו שמלאכים יש רק בשמים,
לנו היה אחד כאן, אחד ומיוחד רק שלנו!
הילד החייכן עם הזיק השובב בעיניו, גדל וצמח לתפארת וגאוות משפחתו.
כשיחיאל אביו נפטר לפני שנה, הוא נכנס לנעליו והפך להיות הגבר במשפחה, כשהוא מדלג בין אישתו ובנותיו הפעוטות לבין אמו ואחיותיו.
היה עוגן הצלה לאמו נאוה, תמך ועזר לה בשעותיה הקשות וכול משימה עבורה קלה כקשה בוצעה מיד במסירות ונאמנות.
שום דבר לא היה בגדר בלתי אפשרי.
שוקי יקר, נראה שתפקידך כאן תם, ועכשיו אתה הולך למחוזות אחרים ולמשימות חדשות.
לנו יחסרו מאוד החיוך החם והאוהב שלך.
ה"שלום דודה", החיבוקים והנישוקים שבאו תמיד מתוך ומכול הלב.
קיבלנו אותך כפיקדון ל-35 שנה והיום אנו מלווים אותך למנוחת עולמים ומבטיחים שנעשה כל שביכולתנו לעזור ולשמור על אהובייך הכואבים.
הייה שלום חמוד, נוח על משכבך בשלום וינעמו לך רגבי עפרך.
לא נשכח אותך לעולם…